שביט נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

פסק דין

התובעים מתגוררים בבית דירות והדירה שמעל דירתם שייכת לנתבעת.

לטעתם, לאורך כשנתיים, במהלך שנת 2008 ועד סוף שנת 2010 היתה נזילה מדירת הנתבעת אל דירתם ובשל כך נגרמו להם נזקים.

לטענתם, פנו פעמים רבות אל הנתבעת על מנת שתתקן את הנזילה אך זו לא טיפלה במפגע באופן ראוי וכתוצאה מכך נמשכה הנזילה תקופה ארוכה ורק בסוף שנת 2010, לאחר מכתבי דרישה והתרעה ששלחו לה באמצעות עורך דין מטעמם, תוקנה סוף סוף הנזילה.

לטענתם, נגרם להם עוול בשל התעלמותה של הנתבעת מפניותיהם הרבות והם זכאים לפיצוי בגין הסבל שסבלו בשל כך ובשל עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל מצבה של דירתם בשנים האלה.

רק לשם הדוגמא, ציינו התובעים כי ביתם הקטנה, שבחדרה היתה רטיבות כתוצאה מאותה נזילה מדירת הנתבעת, עברה לישון בחדרם ומלבד חוסר הנוחות הברור שמקורו בשנתה של הילדה על מזרן לצד מיטתם, הדבר גם פגע בפרטיותם.

לפיכך, דורשים התובעים פיצוי בסכום של 30,000 ₪, עבור עוגמת הנפש והסבל שסבלו, לטענתם, במשך השנים ועד לתיקון הנזילה.

הנתבעת הכחישה את כל טענות התובעים.

בכתב ההגנה שהגישה טענה כי כלל אינה אחראית לנזקים המתוארים בכתב התביעה. מכתב ההגנה לא ניתן היה להבין כיצד פעלה הנתבעת ביחס לפניותיהם של התובעים בשנת 2008, ועל סמך מה טוענת הנתבעת כי הנזילה שהתגלתה ב- 2/10 תוקנה בסמוך לאותו מועד כאשר לטענת התובעים ועל פי המסמכים שצרפו נראה כי נזילה זו תוקנה רק חודשים רבים מאוחר יותר, לקראת סוף שנת 2010.

בדיון ביום 15/12/11, שמעתי את התובעים ואת מר סבג, מנהל סניף חדרה של הנתבעת.

מר סבג טען בדיון כי מדובר בארועי נזילות שונים.

אינני מקבלת טענה זו.

מפניותיהם של התובעים כפי שצורפו לכתב התביעה, נראה כי מדובר באותה נזילה והנתבעת לא הציגה כל ראיה שהיא לכך שביצעה תיקונים מועילים בשנת 2008, כפי שטען מר סבג בדיון.

גם לא הוצגה כל ראיה לתמוך בטענת הנתבעת כאילו הנזילה תוקנה כבר ב- 2/10 והארוע מאוקטובר 2010 שונה וחדש.

גירסה זו של הנתבעת נסתרת באופן חד משמעי מהתכתובות שצרפו התובעים וכל שכן כאשר הנתבעת לא הציגה כל ראיה להוכיח כי ביצעה תיקונים שהפסיקו את הנזילה כבר בפברואר 2010 או במועד מוקדם יותר.

מהתמונות שהציגו התובעים ברור כי הסבל שסבלו היה רב. בתמונות נראית בברור נזילה ממשית, טיפות של ממש, מתיקרת דירתם וברור אפוא שמדובר בנזילה שמקורה בדירה שמעליהם, דירת הנתבעת. באחת התמונות מופיעים סימנים לרטיבות קשה, עד כדי התפוררות הצבע באופן מכוער בשטחים נרחבים של חדר שנראה, למרות הזוית החלקית של הצילום, כחדר רחצה.

גם רטיבות זו, שהינה על חלקים נרחבים בתקרה, נראית ככזו שמקורה בדירה שמעל לדירת התובעים והנתבעת, כאמור, לא הציגה כל ראיה לפיה מקור הרטיבות במקום אחר.

למעשה, ממסמכי הנתבעת עצמה, שחלקם צורף לכתב התביעה, ברור כי הנתבעת ידעה שמדובר ברטיבות שמקורה בדירה שבבעלותה (ראה למשל מסמך האינסטלטור מטעם הנתבעת, מיום 19/8/10).

התנהלות הנתבעת, שלא הזדרזה לבצע את התיקונים ואילצה את התובעים לפנות אליה פעמים רבות ואף להוציא הוצאות על מנת לשלוח מכתבי התראה באמצעות עורכי דין, גרמה ללא ספק לסבל רב לתובעים והם זכאים לפיצוי על כך.

עם זאת, אני סבורה כי הסכום שדרשו התובעים מופרז.